סיפוק בעבודה, עבודה

איך להפוך ליזם

איך להיות יזם מצליח

לפתוח עסק בעצמכם זה אחד הדברים היצירתיים, המשמעותים והפרקטים (אולי זה רק נראה כך) ביותר שאדם יכול לעשות בחייו.

עדיין, רק מעטים מאיתנו מתקרבים ללכת על זה. חלק מהמכשולים הם טכנים וחלקם כלכליים.

למרות זאת, רבים אחרים נמצאים במחסום פסיכולוגי. שם יש סוגים שונים של בעיות שעסקים צריכים להסתייע בפסיכוטרפיה ופילוסופיה.

הבעיה הראשונה הוא החשד ברקע שהורס את הביטחון, שאם רעיון מסויים לעסק הוא באמת טוב, מישהו כבר חשב על זה והוא קיים. הנושא המדכא הזה אומר שהקפיטליזם התעצם יתר על המידה ממה שהוא: יש לנו את כל העסקים שאנחנו צריכים ולא יכול להיות שום דבר רווחי ששחקן חדש בשוק יכול לעשות.

למרות זאת, כדי לראות כמה האמרה הזו שגויה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו שבעי רצון באופן קבוע מכל דבר שאנחנו נתקלים בחיינו.

אפשר להגיד שעסקים הם ניסיון של בן אדם מקבוצת אנשים לפתור בעיות של אדם אחר. במקרה הזה, עסק מגשים את יעודו רק במידה וכל האנשים בעולם הגיעו למצב של סיפוק מוחלט. כל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה – בחיים שלנו או בחיים של אחרים – אנחנו גם מזהים, לפחות באופן תאורתי, עסק שלם שמסתתר ומחכה שיפתחו אותו. הנקודה היחידה האמיתית לסיום המאמץ הקפיטליסטי (ותקופה של אבטלה מוצדקת) היא סוף לכל הבעיות שלנו.

דרך נוספת בה אנחנו חושבים אילו עסקים העולם צריך, היא להעביר יום ולשאול את עצמנו אילו קשיים אפשר למצוא בכל תחום, בכל הבעיות, החסרונות, ריבים, או חוסר יעילות. כמובן שיש לא מעט תחומים בהם הקפיטליזם מפותח, שנראה באמת כאילו אין בו בעיות בכלל. קשה למצוא מישהו שמתלונן על מבחר סוגי דגני הבוקר שאפשר לקנות או מספר האפשרויות שיש כשבוחרים כלי כתיבה. שווקים מסויימים, כמו שכלכלנים מכנים אותם, באמת כבר בשלים.

לעומת זאת, בתחומים רבים אחרים, בעיות שלא מקבלות התייחסות – גדולות וקטנות – תוקפות אותנו מכל כיוון. אנחנו נתקלים בהמון סיטואציות בהן נצטרך פתרון והוא לא קיים, לפחות לא בצורה או במחיר שמתאים לנו: היה לנו ויכוח זועם עם בן/בת הזוג שלנו ואף אחד לא יכול לעזור; הנוף מהחלון מכוער; חסרים לנו חברים מעניינים, אין לנו מספיק מסעדות איטלקיות שנותנות יחס לכמות הקלוריות, אנחנו מרגישים שאנחנו לא מנצלים את כל ההזדמנויות שלנו; התקשורת שאנחנו צורכים לא מספקת אותנו. במספר מטורף של תחומים, יש לנו בעיות גדולות וקטנות – ונראה שאף אחד לא מעוניין לתקן אותם. זוהי הוכחה חותכת באופן יוצא דופן לכמה הכלכלות שלנו עדיין לא מפותחות.

עיקר הפספוס כאן הוא ההבדל בין חדשנות פסיכולוגית וטכנית. לעיתים קרובות מדיי, אנחנו חושבים שארגונים יכולים רק להתרחב כשאנשים מגלים פריצה טכנולוגית; כשגאדג'ט, כלי מנוע או תרופה חדשה מגיעים לשוק. זה נקרא זילזול בכמות האפשרויות העצומה שנחסמת ממה שאנחנו מכנים חדשנות פסיכולוגית: במילים אחרות, עסקים מתפתחים ופותרים בעיות חדשות לא בגלל שיש להם סוג חדש של מכונות שעושות את העבודה, אלא בגלל שהם פיתחו תובנות חדשות, פסיכולוגיות בטבען, על בעיות של אנשים אחרים.

התרבות העסקית מעודדת באופן טבעי את היזם החדש לעשות מחקר שוק. בדרך כלל הוא נכשל בגלל שאת רוב הרעיונות הטובים של העולם לא יכלו לתאר לפני יצירתם.

מקור התובנות הגדול ביותר לכל סוגי הבעיות שלהם אפשר להתחיל עסק טוב משתנה בין אדם לאדם. הוא מגיע מבחינה הדוקה של הבעיות בהן אותו אדם נתקל ומתכוון להתקל בהם, עם אפשרות לצמוח. הדרך הטובה ביותר להבין את צרכיהם של מיליוני לקוחות אפשריים הוא להבין את הצורך של עצמנו בראש ובראשונה. הצורה החכמה ביותר למחקר שוק היא התבוננות פנימית.

אחריה, מגיעה הסיבה הגדולה למה עסקים פושטים רגל והיא שהם נכשלים לזהות ברור בעיות אמיתיות שאנשים אמיתיים חווים, לפחות בקנה מידה הדרוש כדי להחזיק ארגון. כשלים כלכליים הם במהותם כישלון בלהכיר אנשים אחרים. זה הרבה יותר כישלון פסיכולוגי, הרבה יותר מאשר בעיה של ביצוע.

בעיה אחרת היא יותר אישית. כדי להיות יזם מצליח צריך להיות ממוקדים באילו בעיות אנחנו הכי רוצים לפתור עבור אחרים ועבור עצמנו. זה לא מספיק לפעול עם חוש מעורפל, כאשר לדוגמה אנחנו רוצים להיות יצירתיים או להשתמש באנשים אחרים. אנחנו עשויים להתקל בבעיות רבות שיגרמו לנו לאבד אנרגיה ויסיחו אותנו מהתקדמות ארוכת טווח בנושא שאנחנו מנסים לפתור.

חלק גדול מההיבטים הפסיכולוגים האלו לעסקים לא נלמדים במסגרת הלימודים כמו שאנחנו מבינים אותם. בתי ספר לעסקים נותנים לנו כישורים פיננסים וניהוליים; נדיר שהם יעזרו לנו לעבור דילמות פסיכולוגיות מורכבות:

  1. אילו בעיות חשובות יש עדיין לאנשים אחרים?
  2. איפה הבחנתי בבעיות במהלך חיי אשר רלוונטיות לאנשים אחרים?
  3. אילו בעיות באמת אכפת לי לפתור לאחרים?

למעשה, עסקים הם לכל הפחות מקום מכובד ביותר ויצירתי בו אנחנו פותרים בעיות אחד של השני -ומרוויחים קצת על הדרך. בני האדם עדיין לא מסופקים לגמרי, זוהי טרגדיה חברתית – התגרות מתמשכת להשראה עבור כל אחד שמשתוקק לפתח את היכולת היזמית שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *