מערכות יחסים, סכסוכים

האם להשאר במערכת יחסים – או לעזוב?

ההחלטה האם בן אדם שנמצא במערכת יחסים צריך להשאר או לעזוב היא אחת ההחלטות הקשות ביותר שכל אחד מאיתנו צריך לעשות. בכל יום נתון, מיליונים של אנשים מכל רחבי העולם יעלו באופן חשאי את הסוגייה הזו במחשבתם במהלך היום, בזמן שייתכן שלבני הזוג שלהם יש שמץ קטן על ההחלטה הכבדה שהם צריכים לעשות.

הבחירה הזו למעשה יותר נפוצה ממה שהיא הייתה בעבר. כשאנחנו במערכת יחסים אנחנו מצפים להיות שמחים ושלמים, אי שם בנשמתינו, ולכן אנחנו מעבירים זמן רב בתהייה האם מערכת היחסים שלנו תקינה בהיבטים המיניים והפסיכולוגיים – או שאנחנו מבוהלים מהדפוסים הפתולוגים שדוחפים אותנו לעזוב כמה שיותר מהר. הסרטים והרומנים שנחשפנו אליהם, המצב של מערכות היחסים של הסובבים אותנו, ההיצע הגדול באפליקציות החדשות להיכרויות, ואפילו כמה שעות שינה הספקנו לישון בלילה – כל הסיבות הללו יכולות להיות גורם משפיע על ההחלטות שאנחנו בוחרים, בדרך זו או אחרת.

© Flickr/Christian Södergren

אי אפשר להתגאות בזה שנראה שלאף אחד לא באמת אכפת מה אנחנו מחליטים לעשות בסוף, מה שמביא את ההחלטה הזו לרמה של בדידות קיומית שלא תמיד הייתה לנו. בעבר, הבחירה הייתה הרבה יותר קלה מכיוון שהיו סנקציות חיצוניות שגרמו לאנשים לא להפרד. אנשים דתיים התעקשו שהאל ברך זוגות, והוא יכעס מאוד אם יפרדו. החברה הוקיע זוגות שנפרדו ודחתה אותם, עם הרבה בושה וביזיון, במשך עשרות שנים. פסיכולוגים היו מסבירים לאנשים שילדים יכולים לקבל צלקת לכל החיים מהפחד של סיום מערכת היחסים של הוריהם.

עם הזמן, ההתנגדויות הללו הפסיקו. דתות כבר לא מפחידות אותנו כדי שנשאר ביחד, לחברה כבר לא אכפת מזה, ופסיכולוגים באופן קבוע אומרים לנו שילדים יעדיפו משפחה שנפרדה מאשר אחת שאינה מאושרת. בגלל כל זה, נטל הבחירה נופל ישר עלינו. הדבר היחיד שקובע אם להשאר או לעזוב הוא איך אנחנו מרגישים – מה שאכן יכול להיות דבר קשה לפתור בעצמינו, מכיוון לרגשות שלנו יש הרגל להשתנות ולברוח מכל מאמץ לראות את דברים בבירור ותבונה.

לאור נסיבות אלו, אפשר להעזר בכך שנשאל את עצמינו כמה שאלות שאפשר להשען עליהם, שיחה של כל אחד עם עצמו בשעות המוקדמות של הבוקר מהכורסה שבסלון כשאף אחד לא נמצא:

  • כמה מחוסר השמחה שלנו עשויה להיות קשורה באופן ישיר לבן/בת הזוג שלנו – וכמה אנחנו חושבים שזה, ככל שאנחנו מסתכנים בלגלות כעבור חמישה שנים אחרי ומספר מהפכים, יכול להתגלות כתכונה אישית רגילה שיש לכל אחד אחר כשהוא מנסה לחיות בקרבה לאדם נוסף?
  • למרות שזה ברור שתמיד זה למעשה אשמתם, מה הדבר הקטן שעל כל פנים אנחנו מוסיפים כדי להקשות על המחלוקת?  באיזו דרך מסתורית אנחנו עשויים להיות קשים מדיי?
© Flickr/Jay Cadayona
  • נתחשב בכל התכונות המעצבנות שהיו לבן/בת הזוג הקודמים שלנו ואנשים אחרים שאנחנו מכירים – ולבן/בת הזוג שלנו אין. על מה אנחנו מצליחים לא לריב?
  • תנסו להתאהב מחדש: על ידי להכיר אחד את השניה טוב יותר.
  • תבדקו כמה מהרווקים והרווקות האינטיליגנטים והמושכים שסביבנו, במיוחד אלו המכורים לאפליקציות ההיכריות החדשות, הצליחו באמת להפגש.
© Flickr/Adrien Leguay
  • נסו לנהל שיחה נוספת עם בן/בת הזוג שלכם בה אתם לא מאשימים אותם בשקרים וחוסר אמונה, ובמקום זה, פשוט נסו להסביר בפשטות ובנעימות, איך אתם מרגישים וכמה אתם מאוכזבים בגלל הדברים אשר בליבכם.
  • תתהו כמה נורמלי זה לעשות סקס מעולה אחרי 22 חודשים ביחד.
© Flickr/PhotoA.nl
  • תשאלו את עצמכם האם אתם מוכנים לקחת את הסיכון שיתכן שפשוט תחליפו סוג מסוים של אומללות שכבר ידועה לכם, לסוג חדש ואפילו מורכב יותר? תחשבו האם באמת אתם רוצים לבחור בתקווה על פני ניסיון.

רק לאחר מכן, אם עדיין יש לכם את הדחף לעזוב, והסיכוי שתתחרטו אחר כך קטן יותר, ביחד עם לב כבד ומחשבות רבות… עיזבו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *