אהבה בשלב מתקדם, מערכות יחסים

מדוע כדאי להפחית את הציפיות שלנו מאהבה

זה עשוי להרגיש מאוד מוזר ומעט מאיים לדבר על לקחת צעד אחורה במערכת יחסים. התרבות הרומנטית הקולקטיבית שירשנו, אוהבת לתאר זוגות כאנשים שעושים פחות או יותר כל דבר ביחד והופכים להיות מרכז החיים אחד של השנייה. כפי שנאמר לנו, זוג טוב הוא זוג ששני האנשים הם כל עולמו אחד של השנייה.

במערכת יחסים יציבה, אנחנו אמורים להכיר את צורכי הצד השני כמעט בכל תחום – מסקס ועד לגירוי אינטלקטואלי, סגנונות בישול ועד להרגלי שינה. אנחנו אמורים להוביל את החיים החברתיים שלנו זה אחר זה, להיות הראשונים שמספרים על בעיות אחד של השנייה, ולהשלים אחד את השנייה בנשמה ובכוונות. אם הם עושים ספורט, כדאי שנצטרף או לפחות נבוא ונעודד אותם בכל סוף שבוע; אם אנחנו רוצים לבקר במדינה מסויימת, הם אמורים לדהור בהתלהבות איתנו; החברים שלנו נועדו להיות החברים שלהם…

זה נשמע מתוק אך למעשה – לטווח הארוך – זה מתכון לאסון. אין שני אנשים שיכולים להתאים אחד לשנייה בכל תחום קיומי אפשרי; ניסיון לעשות את זה מוביל באופן קבוע למרירות וזעם. באופן קולקטיבי, הבאנו על עצמנו תמונה שאינה עוזרת לנו לדעת איך לתפוס אהבה. כל צעד עצמאי נראה כמו סימן שאנחנו לא באמת יכולים לאהוב אחד את השנייה: זה נתפס כסימן של סכנה שמגיעה אם אנחנו טסים למדינות אחרות בעצמנו או ישנים לבד. בסוף זה נגמר בכך שאנחנו מטרידים אחד את השנייה לעשות דברים שאנחנו לא באמת אוהבים (אנחנו כופים אחד על השנייה לסבול תחביבים מייגעים או לראות את החברים מהעבר אחד של השנייה), לא רק בגלל שאנחנו מטבע הדברים רוצים לעשות את זה, אלא בגלל שכל סידור אחר נראה כמו ראיות לבגידה.

דרך מפוכחת יותר (וראויה בהסתכלות רומנטית) של זוגות אומרת שצריכות להיות מספר תחומים חזקים בהם אנחנו יכולים לספק את הצרכים אחד של השנייה, אבל עשויות להיות דרכים נוספות ורבות בהן באופן ברור עדיף שנרדוף אחריהן בעצמנו.

שקלו את הרשימה הבאה של פעילויות עצמאיות ודרגו אותם (מאחד ועד חמש) אם הן נראות לכן רלוונטיות:

הייתי שמח ל…

  • לטייל בלי בן/בת הזוג שלי
  • לאכול ארוחת ערב אחד לאחד עם חבר
  • ללכת למסיבה בלי בן/בת הזוג שלי, מבלי לגרום להם להרגיש חסרים
  • לבקר את ההורים שלי לבד
  • שיהיה לי יועץ פיננסי משלי
  • לצאת להליכה לבדי
  • שיהיו לי שירותים נפרדים
  • ללכת לקניות עם חבר מאשר עם בן\בת הזוג
  • להעיף מבט ברשימה ובדירוג אחד של השנייה. האם יש משהו שאתם יכולים להתאים?

אנחנו צריכים להכיר שמידה מסויימת של עצמאות אינה התקפה על בן\בת הזוג: זוהי הבטחה של היציבות השייכת למחויבות הבסיסית שמישהו עשה. בני זוג יציבים באמת הם לא אלו שעושים כל דבר ביחד, אלא אלו שהצליחו לפרש את ההבדלים ביניהם בהשקפה לא דרמתית או בוגדנית.

בסופו של דבר, צמצום התלות לא אומר שמערכת היחסים שלנו מתפרקת: זה אומר שלמדנו להתמקד באופן ברור יותר ומכוון במה האדם השני יכול לתת לנו ולהפסיק להאשים אותם על כך שהם אינם מי שהם אף פעם לא היו. אנחנו לא צריכים יותר להתעצבן על כך שאיננו מתלהבים מייעד החופשה האידיאלי עבורם, או שהחברים שלהם משעממים. למדנו, במקום, להעריך אותם לפי התחומים שאנחנו כן רואים עין בעין.

כדי להנות באופן הרמוני אחד עם השנייה, עלינו לוודא שיש לנו הרבה מקורות של ריגושים, ביטחון ועיסוקים מחוץ לבן/בת הזוג. כשאנחנו נתקלים בבעיות, עלינו להשאן על תמיכתם של אחרים. הדרישה שאדם אחר יפצה אותנו על על כל הדאגות, הנזקים או החסרים בחיינו היא בעצם מנגנון שבאופן שיטית יהרוס כל מערכת יחסים. נתחיל להרגיש שאנחנו יכולים לנהל טוב יותר את הסכסוכים והאכזבות שלנו כשנפסיק להתייחס לבן/בת הזוג שלנו כחצי השני האבוד. ככל שאנחנו יכולים לשרוד יותר ללא מערכת יחסים, יהיו לנו סיכויים גבוהים יותר להשרדות והגשמה. אנחנו נתן סיכוי אמיתי לאהבה כשנפסיק להאמין שהיא יכולה, לבדה, להציל אותנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *